תרצה אתר: המשוררת שכתבה את פסקול חיינו – והתאבדה

"אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה
היא הביטה עד בלי שובע, היא הביטה וידעה
שכעת פורחות בעמק, שלל חבצלות הבר.
ולמרות הכל, הכל נגמר."

בגלל הלילה: סיפורה הטרגי של תרצה אתר
תרצה אתר בשנות ה-60

בלדה לאישה, תרצה אתר

תרצה אתר היתה מהמשוררות המוכשרות שקמו ופעלו בישראל, אך מה התחולל בנפשה המיוסרת שהובילה אותה להתאבד בגיל 36 בלבד? 

הכתיבה היתה בגנים של תרצה אתר מיום לידתה: אביה הוא המשורר נתן אלתרמן, ואמה היא השחקנית רחל מרכוס.

40 שנה לאחר מותה ועדיין נשארו כמה סימני שאלה גדולים. מצד אחד, מדובר ביוצרת שתיווכה לנו את הבילוי הישראלי המשפחתי האולטימטיבי בשיר "שבת בבוקר, יום יפה" והשיר המשמח והרומנטי "אני חולם על נעמי". מצד שני, היא גיבורת השיר רווי הפחדים "שיר משמר" שכתב אביה, והשיר שכתבה, "שיר הנשמרת", מנסה להשיב לדאגת האב. 

היא נולדה בשנת 1941 בתל אביב, בתקופת המדינה-שבדרך, בגיל תיכון היא גילתה את עולם המשחק והחלה להשתתף בהצגות "הקאמרי". יחסיה עם אביה שזורים זה בזה במהלך חייה, דוגמה בולטת הוא הביצוע של תרצה, שהייתה סולנית להקה צבאית, לשיר "אליפלט" של אלתרמן. בשנות השישים עברה עם עודד קוטלר, בן זוגה, לארצות הברית, שם חוותה משבר נפשי. אלתרמן כתב לה את "שיר משמר" והחזיר אותה לארץ לאחר שניסתה להתאבד. 

בשנת 1967 תרצה אתר הפכה לאם ליעל לאחר נישואיה לבנימין סלור, ונראה היה שתרצה מרוצה בחייה החדשים, אך הקשר החזק בינה ובין אביה נגדע באיבו כשבמהלך ניתוח במעיים מת אלתרמן מהתקף לב.

תרצה אתר בבית קפה עם אביה
תרצה אתר ונתן אלתרמן בבית קפה

אבל דווקא באותה שנה פרצה אתר לתודעה הציבורית. תרצה אתר פרצה לתודעה הציבורית באותה שנה שאביה נפטר – שנת 1970, עם השיר "פתאום עכשיו, פתאום היום", או בשמו הפופולרי: אהבתיה, בביצוע שלמה ארצי.

תרצה אתר הייתה אשה שכתבה על נשים, בתקופה בה מרבית המשוררים בארץ היו גברים והשירים היו רובם ככולם שירי מלחמות וקרבות. בשיר "בלדה על נערי שגדל" שנכתב מעט לאחר מכן, תרצה אתר מתוארת כאישה נוגה ובודדה ("ואני לא אישן, כי עצוב הלילה..") וחרדה לגורל הבן ("בל יקרב איש אלי, פן תאכלנו האש!"). עודד קוטלר, בעלה הראשון, סיפר עליה בראיון ל'כלכליסט': "תרצה היא פרח נדיר במציאות שלא יכולה להכיל פרחים נדירים". בנה המוזיקאי, נתן סלור, שנולד שנתיים לאחר מותו של אלתרמן, העלה מופע משיריה ושירי משוררות נוספות בשם "נשים כותבות שירה". גם בשירה "רק זכרון אחד" מתוארת דמות עוצמתית של אישה:

"שוב רק בלחישה קרב הרוח, שוב בדמות אישה הוא שט פרוע".

אבל תרצה אתר לא רק כתבה שירה, אלא גם תרגמה משיריה של המשוררת האהובה עליה, סילביה פלאת', בעצמה משוררת וסופרת פורצת דרך. כמו אתר, גם פלאת׳, שסיפרה המפורסם (והמומלץ ביותר!) הוא The Bell Jar, היתה רדופה על ידי שדים פנימיים, וגם היא שמה קץ לחייה בגיל 30. המילים והשדים של פלאת׳ עצמה התחברו ומצאו אוזן קשבת ויד רושמת בשיריה של אתר. כך לדוגמא, בשיר "בלדה לאישה" שנכתב שבועות ספורים לפני מותה. למשל שורת הפתיחה: "אפילו ענני הגובה לא יכלו לשתיקתה" מהדהדת את השיר של פלאת' "פרגים באוקטובר", מספר שיריה ׳אריאל׳.

רשימת השירים של תרצה אתר ארוכה ותרומתה לפנתאון השירה העברית גדולה, עם שירים כמו "אהבה יומיומית", "גשם בוא", "הלילה הוא שירים", "ושום סלע", "מערבה מכאן", "שיר לערב חג", "תפילת יום הולדת" ועוד. לצד פירות יצירתה ושיריה הכל-ישראליים, נותרה תרצה אתר לבד בצל ההתמודדויות הנפשיות והמאבק היום-יומי שלה – ובסוף נכנעה להם.

אהבתם/ן? שתפו​

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

אולי תהנו גם מהסיפורים הבאים

כתיבת תגובה