נשים פורצות דרך

ויולט ג׳יסופ: היא שרדה את טביעת הטיטניק, ועוד 2 טביעות

מגיל צעיר, המזל העיר פנים ל- Violet Jessop. היא נולדה ב-1887 בארגנטינה להורים שהיגרו מאירלנד, וכבר כילדה קטנה חלתה בשחפת והרופאים ניבאו שנותרו לה חודשים סופרים לחיות.

אבל איכשהו – היא שרדה.

אחרי שאביה נפטר, אמה החליטה לעבור עם המשפחה לבריטניה, והחלה לעבוד כדיילת בספינת נוסעים. זמן לא רב אחר כך, אמה חלתה ולא יכלה יותר לעבוד, ואז ויולט החליטה לתפוס את מקומה בספינה.

אך במהרה ויולט מצאה את עצמה ניצבת בפני בעיה יחודית: היא היתה צעירה ומושכת מדי. באותם ימים, התפיסה היתה ש׳כדי למנוע בעיות׳ עדיף לגייס לספינות דיילות מבוגרות ונשואות.

כדי להתגבר על הבעיה הזו, ויולט הגיעה לראיונות עבודה ללא איפור ולבושה בבגדים ישנים ומקומטים. וכך היא החלה לעבוד ב- White Star Line, אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם אז.

ב-1910 היא החלה לעבוד על סיפון הספינה Olympic, ספינת הנוסעים היוקרתית והגדולה בעולם דאז. למרות השכר הנמוך (במושגים של ימינו השכר שלה היה 200 פאונד בחודש), ויולט התאהבה בעולם הספנות.

האולימפיק יוצאת לדרכה

ואז בספטמבר 1911: בום! האולימפיק התנגשה חזיתית בספינה של חיל הים הבריטי. למרבה המזל, על אף הנזק הרב שנגרם לספינה, היא הצליחה לשוב בחזרה אל חוף מבטחים בלי הרוגים, אך עם לא מעט פצועים. ויולט יצאה מהתאונה בלי להיפצע כלל.

אנשים אחרים אולי היו מפתחים פוסט-טראומה ומחפשים לעצמם עבודה אחרת, אך לא ויולט. זמן קצר לאחר מכן היא כבר שבה לתפקידה, ובגיל 24 זכתה בתפקיד נחשק: דיילת לקהל ה- VIP על ספינת הנוסעים המפוארת החדשה – הטיטניק.

הטיטניק

אחרי שהטיטניק התנגשה בקרחון, לויולט נאמר שעליה לעמוד על הסיפון, להרגיע את האורחים המכובדים ולוודא שגם אלו שאינם דוברי אנגלית יבינו מה קורה. כשהנוסעים סירבו להתפנות לסירות ההצלה מחשש לחייהם, ויולט, יחד עם דיילות נוספות התבקשו לשמש דוגמא ולרדת לסירת הצלה מספר 16. וכך חייה ניצלו.

באופן משונה, בראיונות לתקשורת אחר כך, היא ציינה שהדבר אליו התגעגעה הכי הרבה לאחר שקיעת הספינה, היתה דווקא מברשת השיניים שלה שנותרה על הסיפון.

האם עכשיו ויולט תחליט להפסיק לעלות על סיפונן של ספינות יוקרה? האם חברות הספנות יחליטו שהיא מביאה מזל רע לספינות? לא ולא. וכך מצאה עצמה ויולט על סיפונה של הספינה Britannic.

ויולט במדיה כאחות על סיפון הבריטניק בזמן מלחמת העולם הראשונה

ויולט ודאי לקחה בחשבון שעיצובה של הבריטניק לקח בחשבון את הכשלים שהיו בטיטניק, והתיימר לתקן אותם. ב-1915 הספינה הוסבה לבית חולים נייד כחלק ממאמצי בריטניה במלחמת העולם הראשונה.

ב-21 בנובמבר 1916, הופצצה הספינה על ידי חיל הים הגרמני, ותוך 55 דקות הספינה כולה שקעה. הטבעת הבריטניק היתה הצלחה מסחררת של הצבא הגרמני – זו היתה הספינה הגדולה ביותר במלחמה שהוטבעה, ו-30 איש נהרגו. עד היום, הבריטניק נחשבת לספינת הנוסעים הכי גדולה שעדיין מצויה בקרקעית הים.

כשספינות ההצלה נשאבו ונקרעו תחת מנועי הספינה, ויולט זינקה למים. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, היא לא יצאה בלא פגע: היא חטפה מכה קשה בראשה וסדקה את גולגולתה. למרבה התהדמה, היא כלל לא ידעה מכך. במשך שנים התלוננה על כאבי ראש קשים, ורק כמה שנים לאחר מכן רופא יאבחן שיש לה סדק בגולגולת.

הבריטניק

ואם חשבתם שבזה תמה קריירת הספנות שלה, אז ממש לא. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, ויולט עברה לחברת ספנות מתחרה- Red Star Line ואחר כך עבדה גם על ספינות הדואר של הממלכה המאוחדת, אך למרבה המזל, אף ספינה נוספת עליה עבדה לא טבעה.
מצד שני, הפעם היא זכרה לקחת עמה את מברשת השיניים שלה.

היא פרשה מחיי הספנות בגיל 61, ואת שנותיה האחרונות היא העבירה בגינון וגידול תרנגולות. ב-1971, בגיל 84 היא נפטרה בביתה מאי ספיקת לב. אילו חיים מדהימים היו לה, לאישה שנודעה בממלכה כ- Miss Unsinkable.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *