המלכה נזינגה: מי היא היתה?
Queen Nzinga ראתה את האדם הלבן מגיע לאפריקה וגוזל לעצמו נתח ועוד נתח מאדמתה. ולא רק גוזל את האדמה, אלא גם חוטף את בני עמה לחיי עבדות מעבר לים, במה שכונה על ידי האדם הלבן ׳העולם החדש׳.
אז היא נשבעה לעצמה להילחם עד טיפת דמה האחרונה בכובש הפרוטוגלי ולמנוע ממנו להפוך את בני עמה לעבדים. וכך עשתה – מלידתה ועד למותה בגיל 80, היא הקדישה את חייה להגנה על בני עמה מסחר העבדים ומהכובש הפורטוגלי.
הקרבות שהובילה נגד הפורטוגזים הינם אחדים מבין קומץ מקרים של מרידות מוצלחות של תרבויות אפריקאיות בכובש האירופי.
במאה ה-15 החלו האירופים (בעיקר הפורטוגלים והספרדים) לעוט על אפריקה כמוצאי שלל רב. ואכן, הספרדים והפורטוגלים מצאו אוצר: אוכלוסייה אפריקאית שהניבה להן רווחי עתק, כשנתפסו ונשלחו לעבדות. וכך צצו להן קולוניות של ספרדים ופורטוגזים לאורך החוף המערבי של יבשת אפריקה, יישובים שהפכו לבסיסי השתלטות על מדינות ותחנות מעבר בסחר העבדים.
ועל הרקע הזה נולדה Nzinga, כבת למלך של אנגולה של ימינו בשנת 1583. אביה נקרא Ngola Kia Samba, והפורטוגזים קראו לכל הממלכה שלו נגולה, ולאחר מכן אנגולה – והשם נשאר עד היום.
כבר מגיל צעיר חוכמתה הלכה לפניה, ואביה לקח אותה איתו לקרבות ולדיונים חשובים, ובמהרה היא הפכה לאחת מיועציו הקרובים.
כשאביה נפטר, ואחיה קיבל את המושכות לידיו – Nzinga קיבלה לידיה משימה חשובה מאין כמוה: להוביל את המשלחת הדיפלומטית של ממלכתה, שנקראה Ndongo and Matamba, להשגת הסכם הסדר שלום עם הפורטוגזים.
ראש המשלחת הפורטוגלית Joao Correia de Sousa רצה להשפיל את המשלחת האפריקאית. ולכן כש- Nzinga הגיעה למקום המפגש, היא גילתה שכל המשלחת הפורטוגזית ישובה, אך שלה ולכל המשלחת האפריקאית לא נשמר ולו כסא פנוי אחד.
בלי להתבלבל, וכאות למעמדה, אחת המשרתות שלה התכופפה, ולתדהמת הפורטוגלים שימשה ל- Nzinga ככיסא אנושי למשך כל המפגש.
נזינגה על הכסא המאולתר – מביטה בעיני ראש המשלחת הפורטוגזית בזמן המשא ומתן.
התמונה מתוך קומיקס שאונסק״ו הוציא המתאר את סיפורה. ניתן למצוא אותו כאן.
נזינגה הצליחה במשימתה והסכם שלום נחתם, הסכם ששמר על בני עמה מחוץ לסחר העבדות.
שלא במפתיע, הפורטוגלים לא עמדו במילתם לאורך זמן. זמן לא רב לאחר מכן, הם התקיפו שוב את הממלכה, ובמהלך הקרבות המחודשים נהרג גם אחיה והשלטון נמסר לנזינגה.
היא הובילה את צבאה, ותחילה, בקרבות הראשונים – הצליחה לקצור הצלחות בשדה הקרב והסבה אבדות כבדות לפורטוגזים. אך ב-1625 צבאה הובס, והיא נמלטה להרים.
שם כרתה ברית עם ההולנדים – שחיפשו דרך להחליש את השליטה הפורטוגזית באפריקה – כדי לסדר לעצמם נתח מסחר העבדים הרווחי.
הקרבות היו קשים ומרים, וגם אחותה, ששימשה כמרגלת ומקשרת בין נזינגה בהרים לבין הנעשה בממלכה, נהרגה במהלך הקרבות. שני הצדדים ספגו אבידות קשות, ובסופו של דבר, נחתם הסכם שלום שהבטיח את עצמאות Ndongo and Matamba, והבטיח שבני עמה יוותרו מחוץ לסחר העבדות.
לאחר סיום המלחמה, נזינגה סייעה לעבדים שהצליחו להימלט להתיישב ברחבי הממלכה ולהשתקם. תחת ניהולה הממלכה הפכה לציר כלכלי חשוב בחוף המערבי של אפריקה, ממלכה שכוחה הכלכלי היה שווה לזה של המושבות הפורטוגליות באזור.
ב-1663, בגיל 80, נפטרה. עד היום היא ידועה כאחת המלכות החשובות בהיסטוריה של אפריקה. המרד שהובילה נגד פורטוגל היה רק אחד מקומץ מאבקים מוצלחים של תרבויות אפריקאיות נגד הכובשים האירופאים. כיום, רחובות ופסלים לזכרה מצויים ברחבי אנגולה, ובעיקר בבירה Luanda.
פסל של המלכה נזינגה בבירת אנגולה, לואנדה
עוד כתבות שאולי יעניינו אותך: