בריטניה מדעניות נשים פורצות דרך

מארי אנינג: בת ה-12 שגילתה את הדינוזאור הראשון

כל מי שצפה או צפתה בסדרה "חברים" יודע.ת מה המקצוע של רוס – (רמז עבה: פלאונטולוגיה)
אבל האם אי פעם תהיתם.ן מנין הגיע אלינו המקצוע המסקרן הזה?

מם חברים

מארי אנינג: החוקרת ששינתה את חקר הפלאונטולוגיה

אחת החוקרות שפרצו את הדרך לחקר מאובנים הייתה מארי אנינג (באנגלית: Mary Anning).

עוד בתור ילדה היא טיילה לאורך הנהר ומצאה מאובנים מתקופת היורה. המאובנים שהיא אספה תרמו לשינוי מהותי בחשיבה המדעית על החיים הקדומים ותולדות כדור הארץ. למרות שהיא מעולם לא רכשה השכלה סדורה ורשמית, היא נחשבת לאחת מעשר הנשים הבריטיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע. 

מארי אנינג: הילדה ששרדה את פגיעת הברק

היא נולדה בדורסט שבאנגליה, ב-21 במאי 1799, למשפחה של נגרים, ולא סתם נגרים, אלא אנשי עץ של ממש.

אבל היה זה מפגש מסוג אחר לגמרי עם עץ ששינה את חייה מהקצה לקצה.  

באוגוסט 1800, כשאנינג הייתה בת 15 חודשים בלבד, היא הוחזקה בידי שכנה שעמדה עם עוד שתי נשים תחת עץ. פתאום משום מקום פגע ברק בעץ והרג את שלוש הנשים.

מארי ניצלה באורח באורח נס, ובמשך שנים שכניה ראו בסקרנות ובאישיות הנעימה שלה תוצאה של המאורע שקרה.

אולי בגלל הברק ואולי לא, אבל את ילדותה מארי העבירה בטבע.

אביה הנגר נהג לאסוף מאובנים שמצא בצוקי חוף הים ליד הבית ולמכור אותם כאטרקציה לתיירים וכאשר הצטרפה אליו הם אספו יחד מאובנים וחקרו אותם.

ההשכלה של אנינג הייתה מאוד מוגבלת, היא למדה קרוא וכתוב בכנסיה אך לא מעבר לכך. 

מארי אנינג: גילוי שלד הדיזנאור הראשון בגיל 12

אבל גם בלי השכלה רשמית, אנינג הפכה למדענית פורצת דרך, ואת התגלית הראשונה שלה עשתה כבר בגיל 12. הממצא המפורסם הראשון שלה היה שלד של איכתיוזאורוס שנימצא ב-1811 על ידי מרי ואחיה.

תחילה חשבו שהשלד שמצאה הוא של קרוקודיל, אך מהר מאוד היא הבינה שמדובר בסוג אחר לגמרי של חיה, חיה שלא הייתה מוכרת אז. היא כינתה את החיה איכתיוזאורוס (דג לטאה בלטינית). 

השלד נמכר תמורת 23£ בלבד והוצג בלונדון.

שם הוא בלט לטובה, משך תשומת לב והעלה שאלות לגבי ההיסטוריה של היצורים החיים וגילו של כדור הארץ.

באותה תקופה, מרבית האנשים האמינו בתיאולוגיה ובכוחו של אלוהים בבריאת יצורים חיים. המדע רק החל לככב ולתפוס לאט לאט את קדמת הבמה.

אבל בזה לא תמו תגליותיה, ועשר שנים לאחר מכן גילתה את הפלסיוזאור.

מארי אנינג
אנינג נודעה היטב בחוגי הגאולוגים בבריטניה ובכלל באירופה.

עם זאת, כאישה לא הייתה זכאית להצטרף לחברה הגאולוגית של לונדון ולא תמיד זכתה להכרה מלאה למרות תגליותיה הרבות. במהלך חייה היא פרסמה מאמר מדעי יחיד שלה, שהתפרסם בכתב העת Journal of Natural History, בו היא מבקרת כמה מהקביעות שהופיעו בכתב העת. 

בתהילה זכה עמיתה, הנרי דה לה בש, יליד לונדון, שעלה לגדולה לאחר שהפך למנהל הראשון של הסקר הגאולוגי של בריטניה, סייע למסד את שיטות המחקר הגאולוגי וגם זכור כנשיא הראשון של החברה הפליאונטולוגית. 

אנינג עצמה נפטרה ב-1847, בגיל 47, אנונימית כמעט לגמרי. שנים יעברו עד שחוקרים אחרים יוכיחו שכדור הארץ קיים מיליוני שנים, ושחיו בו חיות מופלאות הרבה לפני שהאדם הגיע לעולם. 

מארי אנינג: מותה והשפעתה

 מארי אנינג הונצחה בספר "יצורים מופלאים" (2011) מאת טרייסי שבלייה (מחברת "נערה עם עגיל פנינה"). 

כיום ניתן לומר שהיא הקדימה את זמנה.

תגליותיה ערערו על התפיסות המקובלות באשר לבריאת העולם ועוררו דיונים על אודות מוצא האדם. העולם לא היה מוכן לאישה בזירה אקדמית הנשלטת על ידי גברים, אבל היום היא נחשבת לאחת ממגלות המאובנים הגדולות ביותר אי פעם.

גם רוס, שאף פעם לא נמאס לו מדינוזאורים, מודה לה.

רוס מחברים דינוזאורים

עוד כתבות שאולי יעניינו אותך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *