קרל מ. באר נולד כמרתה, בגרמניה בשנת 1885 – ונקבר בשנת 1956 בבת ים, כקרל מ. באר. בין לבין הוא הספיק להיות פעילה פמיניסטית, לעבור את הפרוצדורה הידועה הראשונה בעולם להתאמה מגדרית, לעלות לארץ ישראל, להיות סוכן ביטוח – וגם לגור במערכת יחסים פוליאמורית עם שתי נשים בבת ים. ובכל זאת, מעטים כל כך בארץ – גם בקהילה הלהט״בית – שמעו אי פעם את השם קרל מ. באר.
כשנולד, האחיות בבית החולים קבעו כי מדובר בילדה, אך טענו שהמאפיינים הפייזים שלו ׳מוזרים׳ – ככל הנראה, באר נולד כאינטרסקס (אדם עם מאפיינים גופניים של שני המינים, הזכריים והנקביים). כך או כך, מגיל צעיר חש חוסר התאמה בין מגדרו לבין גופו.
בגיל ההתבגרות, ההבדלים בין באר לבין שאר הבנות בכיתתו הלכו והתחדדו. על פניו החלו להופיע שערות, וקולו הפך נמוך יותר, עובדה שגרמה לו לחשוב שחלה בשחפת. הוא גם החל לחוות משיכה מינית לנשים, ובהיעדר נגישות למידע אמין על מגדר ומיניות, סבל מדיכאונות ומחרדות.
בתחילת המאה ה-20, החל קרל לעבוד בכלבו גדול, שם נחשף להגות פמיניסטית. מציאות החיים בכלבו, על ההטרדות המיניות, האפלייה הכספית והיחס המזלזל מצד הלקוחות והמנהלים, הפכו את קרל לפעילה פמיניסטית.
ב-1903 עבר להמבורג ושם נחשף לראשונה גם לקהילה הלהט״בית, ובמהרה הוא השתלב בקהילה הלסבית בעיר.
במקביל, הוא שכר דירה עם אדוארד לוינסון, מוציא לאור של שבועון יהודי ופעיל מרכזי במאבק נגד סחר בנשים יהודיות לצורכי זנות. במהרה, הפך גם באר לפעיל מרכזי בתחום, והחל להרצות בכל רחבי גרמניה. שמו החל להיות מוכר כעיתונאי ודובר רהוט בתחום.
ב-1904 החל לדבר על עצמו בלשון זכר בפומבי. העובדה שלא היו אז מקרים ידועים של אנשים שעברו התאמה מגדרית מנקבה לגבר, לא מנעו ממנו להציג עצמו כגבר בציבור.
בערך באותה התקופה הכיר באר את ביילה היילפרין והתאהב נואשות. היתה בעיה אחת שמנעה מהם לחיות יחד באושר ובעושר: היילפרין היתה נשואה. כמו רומיאו ויוליה, הם החליטו שאם אינם יכולים לחיות יחד – עדיף שימותו. אך בעוד באר ממתין להגעתה של היילפרין טרם התאבדותם, הוא נפצע קשה בתאונת חשמלית בברלין.
במהלך השיקום התוודה באר בפני רופא על מצבו הנפשי הקשה, והרופא – לאור העובדה שבאר דיבר על עצמו בלשון זכר, ועל רקע ׳ממצאיו הגופניים המשונים׳, החליט ליצור קשר עם ד״ר מגנוס הירשפלד להתייעצות.
ד״ר מגנוס הירשפלד היה אחד החוקרים הבולטים (והראשונים) בגרמניה ובעולם באותה התקופה שחקרו מין מגדר ומיניות. בין היתר, הוא היה מהראשונים לקרוא לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואלים וגם הראשון שחקר את מה שכינה ״המגדר השלישי״, א.נשים אינטרסקס וטרנסג׳נדרים.ות.
ד״ר הירשפלד המליץ לבאר לעבור ׳ניתוח קטן׳ לתיקון מגדרו. על אף שלא היו נהלים מוסדרים אז לתהליכי שינוי מגדרי, באר נאלץ עדיין להשיג אישורים מגורמים שונים לפני שיכל לעבור את הניתוח. ב-1906 השיג את האישורים המיוחלים ועבר אותו בהצלחה. בינואר 1907 תוקן רישום לידתו של באר והוא נרשם כגבר, מה שסלל בפניו את האפשרות לשאת לאישה את היילפרין (אך היא נפטרה זמן קצר לאחר חתונתם מדלקת ריאות).
למרבה הצער, אנחנו לא יודעים איזה ניתוח עבר באר – בשריפת הספרים המפורסמת של הנאצים, נשרפו רוב הרשומות במכונו של ד״ר הירשפלד, כולל תיקו הרפואי של באר. מ.
סיפורו של באר עורר סנציה בגרמניה והוא פרסם אוטוביוגרפיה שהפכה לרב מכר. כשם עט בחר ב- No Body, רפרנס גם לאלטנוילנד של הרצל, שדמות עם שם זהה מופיעה בו. האוטוביוגרפיה זכתה לתהודה רבה בגרמניה, ואף לשני עיבודי ראינוע.
במקביל, החל לעבוד כיו״ר הסניף הברלינאי של ׳בני ברית׳, תפקיד בו אחז עד 1937, אז נעצר ועונה במסגרת פשיטה על הסניף. לאחר ששוחרר, החליט יחד עם אשתו דאז, אלזה מקס, לעלות לארץ ישראל.
הם התיישבו בבת ים, ובאר מצא עבודה דווקא כסוכן ביטוח. במהלך השנים החל באר לנהל מערכת יחסים עם מזכירתו, גיטלה פיש, והיא עברה להתגורר יחד איתו ועם אלזה והם חיו יחד כשלישייה. ב-1956 נפטר ונקבר בבית העלמין קרית שאול בתל אביב – כשמעטים בישראל שמעו על סיפור חייו יוצא הדופן.
את המחקר ההיסטורי על קרל מ. באר ערכה ד״ר איריס רחמימוב מאוניברסיטת תל אביב, שפרסמה עליו מחקר (בעברית) בשנת 2015. כתבה זו מבוססת על מקרה. למעוניינים לדעת יותר – לחצו כאן למאמר המלא