בשעה חמש בערב, ביום שישי ה-27 במרץ 1964, האדמה רעדה באלסקה. ולא סתם רעדה – עוצמת רעידת האדמה היתה 9.2 בסולם ריכטר – השנייה החזקה ביותר שאי פעם דווחה, ורעידת האדמה הכי חזקה שאי פעם דווחה בצפון אמריקה.
רעידת האדמה היתה כל כך חזקה, שגלי הצונאמי שהגיעו בעקבותיה הובילו להרוגים גם באורגון ובקליפורניה.
139 איש קיפחו את חייהם ברעידת האדמה הזו.
אנקורג׳, שעד רעידת האדמה נהנתה מצמיחה מואצת (אלסקה הצטרפה לארה״ב כמדינה מן המניין רק 5 שנים קודם לכן), נחרבה כמעט עד היסוד ברעידת האדמה. רשתות החשמל, המים והטלפונים בעיר קרסו לחלוטין, ואווירת הכאוס רק התחזקה בעקבות גלי האפטר-שוק וגלי הצונאמי ששטפו את העיר.
אבל משהו אחד המשיך לעבוד באנקורג׳: שדרנית הרדיו Genie Chance
באמצעות גנרטורים, מנהלי תחנת הרדיו בה עבדה Chance הצליחו להחזיר לשידור את תחנת הרדיו זמן קצר לאחר רעידת האדמה. אך אז הסתבר ששדר החדשות והכוכב המוביל של התחנה, טאלנט חדש ונוצץ שנרכש לא מזמן מתחנת רדיו בלוס אנג׳לס, נעלם, וגם כשנמצא סירב להגיע לרדיו. זמן קצר לאחר מכן הגיש את התפטרותו והודיע שהוא חוזר לחוף מבטחיו, לוס אנג׳לס.
בניגוד אליו, צ׳אנס לא רק שלא נעלמה בעת צרה – היא נשארה צמודה למיקרופון כל עוד היו צריכים אותה. והיו צריכים אותה במשך 59 שעות רצופות.
צ'אנס שבזמן רעידת האדמה היתה במכוניתה, הצליחה ליצור קשר עם תחנת הרדיו באמצעות המיקרופון הנייד שלה, ומייד החלה לדווח מהשטח. בקול רגוע היא הפצירה באנשים לנהוג באיפוק, לארח שכנים שביתם נהרס או שאין להם גישה למקלטי הרדיו, ועדכנה באופן שוטף על מאמצי החילוץ בעיר. כשהבינה שהפאניקה מקשה על מאמצי החילוץ, נטלה יוזמה והחלה להקריא מסרים מתושבי העיר: ג'ן דו מבקשת להודיע לבן זוגה ג'ק שהיא בסדר ונמצאת ב…. איקס מבקש מוואי ליצור עמו קשר בדחיפות ב…..
אחרי 30 שעות של שידור רצוף, היא לקחה לעצמה הפסקה ראשונה – הפסקה של שעתיים בהן ישנה, אך מיד שבה לשדר. בהמשך החלה גם לשדר את שמות הנעדרים והמתים.
השידור של צ'אנס בזמן האירועים הפך אותה לגיבורה לאומית באלסקה, ולא מעט טוענים כי השידור שלה סייע במעט בהרגעת הרוחות בעיר.
היא נולדה בטקסס וערקה לאלסקה עם בעלה הראשון כמה שנים לפני רעידת האדמה, כחלק מגל ההגירה למדינה החדשה.
מהר מאוד היא הפכה לכתבת רדיו בתחנה המקומית – אך בניגוד לשדרניות רבות בנות תקופתה, היא לא סיקרה אופנה ובישול – אלא חדשות של ממש. היא הסתובבה ברחבי אלסקה עם מיקרופון ודיווחה על תרגילים צבאיים בים, שידרה מספינות דייגים ומכפרים מרוחקים בספר באלסקה ועוד. הניו יורק טיימס תיאר אותה בכתבה מאותה התקופה כ"עקרת בית ואם אלסקית שעושה את עבודתו של גבר עם מיקרופון".
צ'אנס המשיכה לשדר ברדיו המקומי גם אחרי שהחיים בעיר שבו למסלולם, ובהמשך הקימה גם חברת יחסי ציבור. בסוף שנות ה-60 החליטה להצטרף לפוליטיקה ונבחרה לבית הנבחרים המקומי באלסקה. למרות שנבחרה מטעם המפלגה הדמוקרטית, זה לא מנע ממנה להתחתן ב-1971 עם אחד מחברי הקונגרס המובילים, דווקא מהמפלגה הרפובליקנית. לאחר נישואיהם המשיכו שניהם לכהן בבית הנבחרים, כל אחד במפלגתו שלו.
כמחוקקת, אחד ההישגים הבולטים שלה היה להעביר באלסקה חקיקה למען הפלות במדינה – 3 שנים לפני שהפלות אושרו בארצות הברית כולה.
ב-1998 נדם לנצח קולה של האישה שעזרה לרבים כל כך באלסקה לשמור על קור רוח, גם כשהנורא מכל קרה.
