ב- 1907, כשנשים עדיין לא יכלו להצביע בארצות הברית, Esther Pohl, נבחרה פה אחד לכהן כיו"ר המועצה לבריאות הציבור בפורטלנד, אורגון. וזה היה מזל, כי זמן קצר לאחר מכן, מגפת הדבר הגיעה לעיר – ותוך זמן קצר ד״ר פול הפכה אותה לעיר היחידה בחוף המערבי שלא היו בה מתים מהמחלה.
ד״ר פול נולדה ב-1869 וב-1894 סיימה את לימודי הרפואה. היא היתה האישה השנייה באורגון המסיימת לימודי רפואה, אך האישה הראשונה שעסקה ברפואה בפועל. פול החליטה להתמחות ברפואת נשים, ותוך זמן קצר, המראה שלה רוכבת על אופניים ברחבי פורטלנד הפך לשגרתי.
ב-1905 נבחרה למועצה הציבורית לבריאות הציבור בפורטלנד, וב-1907 עשתה היסטוריה כשנבחרה לעמוד בראשה, ובכך הפכה לאישה הראשונה ששממונה לאחראית על בריאות הציבור באחת מהערים הגדולות בארצות הברית.
כמה חודשים לאחר שמונתה לתפקידה, מחלת הדבר החלה להתפשט מסן פרנסיסקו לערים נוספות בחוף המערבי. היות שהדבר החל להתפרץ בארצות הברית בעקבות ספנים סינים, התגובה האמריקאית הנפוצה היתה להטיל סגרים על השכונות הסיניות עד יחלוף זעם.
כמה שנים לפני כן, בהתפרצות בהונולולו, השלטונות הטילו סגר חריף על איזור הצ׳יינטאון בעיר, אך כשהמגפה המשיכה להתפשט, השלטונות בעיר החליטו פשוט לשרוף את הבניינים. ב-1907 כשהנגיף החל להתפשט בסן פרנסיסקו, העיר נקטה גישה דומה, הטילה סגר על צ׳יינטאון, ובמקביל, איימה לתבוע את כל מי שיטען שהעיר סובלת ממגפה. בסופו של דבר, נפטרו ממגפת הדבר 122 איש בסן פרנסיסקו.
איזור הצ׳יינטאון בהונלולו תחת סגר בהתפרצות הדבר בעיר, בתחילת המאה ה-20
ד״ר אסתר פול סירבה לנקוט במדיניות דומה. כרופאה, היא ידעה שהמחלה עוברת דרך עכברים ולא דרך בני אדם, ולכן הטלת סגר לא תועיל. מהר מאוד היא הבינה שהבעיה היא לא ספינות הסחר מסין, אלא הזוהמה הקיימת בנמלי הערים בערי החוף המערבי.
אז בניגוד לכל הערים האחרות בחוף המערבי, הצעד הראשון שד״ר פול עשתה היה להזמין את התקשורת בעיר לסייר איתה בנמל, וזה עבד. בימים הבאים התקשורת סיפרה בזעזוע על הזוהמה והלכלוך המצויים בנמל. ערימות של זבל שנזרק מספינות, ביוב שעולה על גדותיו, מחסני גרוטאות ועוד. ״אסון לבריאות הציבור״, זעקו כותרות העיתונות – בדיוק כפי שד״ר פול רצתה.
כמה ימים לאחר מכן, על רקע הסערה הציבורית שהתעוררה, פול זימנה את מועצת בריאות הציבור והציגה להם את ממצאיה. היא הסבירה שכדי להילחם בדבר ולהילחם במגפה, היא אמרה, צריך לנקות את העיר, לייצר מערכת אשפה יעילה בעיר ולבסוף – להשמיד את אוכלוסיית העכברים בעיר.
מועצת בריאות הציבור הסכימה איתה, ונתנה לה אור ירוק להוציא לפועל את תוכניתה. ד״ר פול הקימה יחד עם בעלי עסקים בעיר קרן שנועדה לניקיון עירוני, בדגש על אזור הנמל. במקביל, היא גייסה את אחד מציידי העכברים המובילים בארצות הברית, שחודשים קודם לכן סייע בהדברת עכברים בניו יורק ובשיקאגו. ובשלב האחרון, היא הציעה פרס לכל תושב העיר שיביא עכבר – חי או מת – אל המשרפה העירונית.
היא דבקה בתוכנית שלה גם כשמתנגדים עירוניים טענו שד״ר פול מכניסה את העיר לפאניקה והיסטריה מיותרות, ושכל שצריך לעשות זה להכניס את צ׳יינטאון להסגר, כמו בערים אחרות. אך ד״ר פול עמדה בסירובה לתת נופך גזעני להתפרצות המחלה, והתעקשה שלא סגר, אלא רק ניקיון של העיר, ימנע את התפשטות המגפה.
בסופו של דבר, הצעדים הללו הצליחו – בדצמבר, פורטלנד הפכה להיות העיר היחידה בחוף המערבי בארצות הברית ללא אף מקרה מדווח של דבר (וכנראה – גם אחת הנקיות שבהן).
ההצלחה של ד״ר פול לא היתה התרומה היחידה שלה לציבור. לצד פעילותה הרפואית, ד״ר פול היתה גם סופרג׳יסטית בולטת באורגון. כמו כן, היא היתה מבין המייסדות של ארגון הרופאות האמריקאיות, ארגון שתרם רבות לקידום מעמדן של רופאות, ולקידום תחומי רפואה הקשורים לנשים, ובין השנים 1932-1933 שימשה גם כנשיאת הארגון. היא נפטרה באורגון ב-1967.