בסי קולמן: ילדותה
קוטפת הכותנה שכבשה את השמיים: כשבסי קולמן, Bessie Coleman, נולדה, אף אחד לא חשב שהיא תהפוך לפורצת דרך ותהיה הטייסת השחורה או האינדיאנית הראשונה.
היא נולדה לאב אינדיאני (משבט הצ'רויקי, Cherokee) ואם ממוצא שחור בטקסס ב-26 בינואר 1892.
היא היתה הבת ה-10 מתוך 13 ילדים, ורוב אחיה, כמו הוריה גדלו להיות קוטפי כותנה בשכר מינימום בדרום המופרד גזעית.
אבל מגיל צעיר קולמן הבטיחה לעצמה שהיא 'תגדל להיות משהו', והיא ניסתה לשנות את גורלה בכל דרך אפשרית.
היא סיימה בהצטיינות את לימודיה בבית הספר המקומי לשחורים, אך למרבה הצער, בית הספר לשחורים – שהיה למעשה מבנה עם חדר אחד בלבד – נמשך עד כיתה ח' בלבד.
במקביל, אביה עזב את המשפחה כדי לחפש עבודה וחירות גדולה יותר באוקלוהמה, ואמה נותרה לגדל לבד את 13 הילדים. קולמן נאלצה לסייע בפרנסת המשפחה ומגיל קטן מצאה עצמה עוזרת לאמה בעבודות משק הבית אצל לבנים וכן התפרנסה מכובסת.
היא חסכה כסף ונרשמה למכללה לשחורים בגיל 18, אך עלויות המחייה לצד עלות שכר הלימוד אילצו אותה לנשור לאחר סמסטר אחד.
ב-1916, בגיל 23, היא עזבה את טקסס ועלתה צפונה לשיקאגו, לגור בדירה ששכרו כמה מאחיה.
היא מצאה עבודה כמניקוריסטית במספרה, ושם, בין שפשוף ציפורניים אחד למשנהו, שמעה מגוף ראשון מחיילים שחזרו זה עתה מהקרב, על הפלא החדש: מטוסים.
היא נשאה עיניה לשמים, והחליטה שגם היא יום אחד תגיע לשם.
מאז דבקה בה ההחלטה ללמוד לטוס.
בסי קולמן: הטייסת השחורה הראשונה
רק שהיתה בעיה אחת קטנה: בארצות הברית נאסר דאז על נשים, שחורים, ואינדיאנים ללמוד לטוס, ולא היה אף בית ספר לטיסה שקיבל אותם לשורותיו.
אז היא החליטה ללכת ללמוד באחת המדינות היחידות שכבר אז אפשרו גם לנשים ללמוד לטוס: צרפת.
קולמן לא היתה השחורה היחידה שמצאה חירות רבה יותר בשנות העשרה והעשרים בפריז, לא מעט שחורים באותן השנים נמלטו מהפרדה הגזעית בארה״ב לצרפת שנהנתה באותן השנים מפריחה תרבותית וכלכלית – עוד דוגמא מפורסמת היא ג׳וזפין בייקר.
כך או כך, קולמן מצאה עבודה שנייה, חסכה דולר לדולר, ובלילות למדה צרפתית. בסוף היא גם קיבלה תרומה מהבנקאי השחור היחיד בשיקאגו, וארזה את המזוודות לבית ספר טיסה בצרפת.
כשסיימה והשיגה את תעודת הטייס הנכספת הפכה לא רק לאישה השחורה או האינדיאנית הראשונה בעלת רישיון טייס בארה"ב, אלא גם לאדם השחור הראשון בארה"ב שקיבל רישיון טייס בינלאומי.
בסי קולמן: הקריירה כטייסת פעלולים
אחרי לימודיה היא חזרה לארצות הברית והפכה לאחת מטייסות הפעלולים הפופולריות בארצות הברית, שזכתה לשם Queen Bes.
היא נודעה כטייסת פעלולים נועזת במיוחד, ששום דבר לא עוצר אותה במאמציה להמציא תרגלים מסוכנים ויפים יותר ויותר – גם לא הפציעות שמהן סבלה אחת לכמה זמן.
לאורך כל הזמן הזה, היה לה חלום אחד: לפתוח את בית הספר הראשון לטיסה בארצות הברית לשחורים, ולשם כך היא עבדה כמה שיותר, וניסתה לגייס כמה שיותר תורמים ושותפים.
בסי קולמן: מותה
אבל היא הצליחה להגשים את המטרה זו: בשנת 1926, בגיל 34 בלבד היא נפטרה בעקבות תקלה טכנית באחד המטוסים שהטיסה.
אמנם היא לא הספיקה לפתוח בית ספר לטיסה, אבל היא השאירה לשחורים את הזכות לחלום להגיע לשמיים, ובעקבותיה, דור שלם של אנשים העז להסתכל לשמיים ולדעת שגם הוא יוכל להגיע לשם.
עוד כתבות שאולי יעניינו אותך: