היא התאלמנה בגיל 27, כשהיא אם לילדה בת 3, וכשהעולם עסוק במלחמות נפוליאון ואוסר על ייבוא סחורות מצרפת.
אבל Barbe-Nicole Clicquot, לא הרימה ידיים ולא אמרה נואש.
במקום, היא ירדה למרתף, הפשילה שרוולים, פיתחה שיטות חדשות להכנות יין – שייצרו את היין שהיום ידוע בשמו שמפניה, הקימה מותג יין בינלאומי, ועל הדרך הפכה לאחת מנשות העסקים הבינלאומיות הראשונות.
ואם תהיתן, Veuve בצרפתית זה אלמנה. אז כן, עד היום היין נושא את שמה: ״אלמנת קליקו״
ברב-ניקול קליקו נולדה ב-1777 בריימס שבצרפת, למשפחה אמידה. אביה תמך במהפכנים הצרפתים (ובהמשך גם בנפוליאון), וכך משפחתה הצליחה לשמור על נכסיה, בניגוד למשפחות אמידות רבות אחרות.
אביה החליט לחתן את ברב-ניקול הצעירה עם פרנסואה, בנה של משפחת קליקו בעיר – המתחרים העסקיים הגדולים של המשפחה. אבל למרות שדובר על נישואי נוחות פוליטיים, ברב-ניקול ופרנסואה הסתדרו מעולה.
כשבעלה נפטר מטיפוס ב-1805, ברב-ניקול הגיעה לחותנה עם הצעה מדהימה: היא תנהל את הכרם המשפחתי.
באותן שנים, תחת נפוליאון, נאסר על נשים להרוויח כסף או להיות בעלות עסקים – למעט אלמנות, שיכלו לרשת את כספי ועסקי בעליהן.
ואכן, הצעתה זכתה לביקורת רבה מצד כאלו בעסק שראו עצמם כיורשים הטבעיים.
אך בניגוד גמור להיגיון העסקי של התקופה – חותנה הסכים, בתנאי אחד: היא קודם כל תלך לעשות התמחות באחד הכרמים שבסביבה, כדי שיוכל לבחון האם היא, כאישה, יכולה בכלל לנהל כרם.
ברב-ניקול הסכימה (ומכרה את כל שאר עסקי המשפחה), הפשילה שרוולים (בניגוד לציפיות החברתיות מאישה במעמדה), והחלה ללמוד כל מה שיכלה על עולם היין.
וכשקיבלה לידיה את ניהול הכרם המשפחתי סוף כל סוף, היא הפכה בכך לאישה הראשונה בעולם שעמדה בראש כרם.
ההתחלה שלה היתה קשה, ותחילה המזל לא העיר לה פנים. העולם היה מצוי אז בעיצומן של מלחמות נפוליאון, ומדינות רבות הטילו אמברגו על על יבוא סחורה מצרפת.
קליקו לא התייאשה מהפסדי העתק שהצטברו בשנים הראשונות, לקחה הלוואה של 80,000 פרנק (סכום עצום במושגים של אז) וירדה למרתף.
שם, היא פתחה שיטה חדשה שנקראת Riddling, שאפשרה לייצר את היין שהיום אנו מכירים כשמפניה: יין מבעבע. עד אז מחוז שמפיין בצרפת ייצר בעיקר יינות לבנים ׳רגילים׳. אבל עם שיטת ה- Riddling הגיע לעולם יין חדש.
ב-1814, שנפוליאון הובס והוגלה לאלבה, וברב-מארי החליטה לקחת את הימור חייה (שלא לומר לבגוד במדינתה). המעצמות, היא ידעה, יחפשו איך לחגוג את ניצחונן על צרפת – אז למה שלא יעשו זאת לפחות עם היין המבעבע והמתוק שלה?
עוד לפני שרוב בתי היין בצרפת הבינו מה קורה, ברב-מארי הבריחה לכוחות הרוסים 10,000 בקבוקי שמפניה – שנחטפו כמעט מיד. משלוח של 13,000 בקבוקים נוספים שהגיע שבוע אחר כך אזל גם הוא במהרה.
וב-1815, כשקונגרס וינה התכנס להחליט על הסדר האירופאי החדש, ברב-מארי דאגה שכל השמנה וסלתה האירופית תטעם את היין החדש.
והשאר כבר היה היסטוריה.
Veuve Clicquout הפך לאחד ממותגי היין המוכרים והנמכרים באירופה, שמפניה הפכה לשם נרדף ליין תענוגות, וברב-מארי עצמה הפכה לאחת הנשים המפורסמות והמוצלחות באירופה.
כשהיא נפטרה ב-1866, כל אירופה ספדה לה. בית היין שהיא ניהלה היה אחד הגדולים באירופה: תחת ניהולה של ברב-מארי מספר הבקבוקים שקליקו ייצרו עלה מ-60,000 ל-750,000, משחקן בינוני בשוק היין העולמי – למותג היין היחיד שמשפחת הצאר הרוסי הסכימה לשתות. ואם תהיתם, השיטה שהיא פתחה משמשת עד היום להכנת שמפניה.
לא רע לאלמנה אחת שאף אחד כמעט לא האמין שהיא יכולה לנהל את הכרם.
