גנס קלטי (Agnes Keleti) הספורטאית היהודיה הגדולה והמעוטרת ביותר בכל הזמנים חוגגת היום 100. על הדרך, היא גם זוכת המדליות האולימפיות המובגרת החיה כיום.
היא נולדה בהונגריה ב-1921, וכבר בגיל 4 החלה להתעמל. בגיל 17 זכתה בפעם הראשונה בתואר אלופת הונגריה. כמה זמן אחרי, כשנשלחו יהודי הונגריה לאוושוויץ, ניצלה בזכות מסמכים וזהות בדויה של משרתת כפריה ענייה. רוב משפחתה לא היתה כזו ברת מזל לעומת זאת, ואביה, דוידיה ובני משפחה נוספים נספו באוושוויץ.
כשנגמרה המלחמה, קלטי חזרה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: להתעמל. היא חזרה לשחק ולהתחרות והחלה לקטוף פרסים ומדליות בקצב מסחרר.
באולימפיאדות 1952 בהלסינקי וב-1956 במלבורן היא זכתה ב-10 מדליות אישיות – מתוכן 5 זהב (שזו מדליה אחת יותר ממה שיש לנדיה קומנצ׳י לשם השוואה).
מדהים לא פחות: בספורט שבנוי כולו על גמישות הגוף, ושגיל 24 נחשב פעמים רבות ״מבוגר מדי״ – היא קטפה את המדליות במלבורן כשהיתה כבר ״קשישה״ מופלגת בת 34.
בזמן אולימפיאדת מלבורן פרצה המהפכה/הכיבוש הסובייטי בהונגריה, וקלטי החליטה לא לחזור להונגריה.
במקום זאת, היא עלתה לארץ, ובמשך למעלה מ-30 שנה גרה בחיפה והיתה מורה להתעמלות בווינגיט.
לפני 4 שנים, היא חזרה עם בנה להונגריה – שם (ובצדק) היא נחשבת לכוכבת לאומית וזוכה לכבוד רב. למרות הקורונה נערכו כמה וכמה אירועים בבודפשט לציון יום הולדתה.
הלוואי שהיא תזכה לאותו כבוד גם כאן, ושגם כאן, ראש הממשלה, שרים וח״כים ועוד יברכו אותה – כי בכל זאת, מדובר באחת הספורטאיות היהודיות הגדולות ביותר אי פעם.
בתמונה: קלטי כמתחרה ובגיל 100 – עדיין עושה שפאגט
.
