הארייט טאבמן: השפחה ששחררה עבדים ולחמה בצבא האמריקאי

Harriet Tubman נולדה כשפחה והפכה להיות האישה שהובילה הכי הרבה עבדים לחירותם. היא גם עברה ניתוח מוח בלי חומרי הרדמה והיתה גם האישה הראשונה שהובילה התקפה בצבא האמריקאית. אלה רק חלק מהתארים של הארייט טאבמן, אשה שנולדה כשפחה, הצליחה לברוח, ובמקום להינות מחיי החירות בצפון – הקדישה את חייה לסייע לאחרים. 

היא נולדה ב-1822 בחווה במרילנד, לשני הורים עבדים. כמתבגרת סבלה מפגיעת ראש כשהמפקח על העבדים בחווה שחייה בה, זרק מקל ממתכת על עבד אחר שניסה להימלט, אך פספס ופגע בהארייט במקום. מנהל החווה ראה אותה מדממת ופצועה, אך סירב לתת טיפול רפואי – ואסר על עבדים אחרים לסייע לה, למען יראו ויראו. 

ככה החלה פגיעת הראש של הארייט, שממנה סבלה כל חייה. היא סבלה מהתקפי שינה פתאומיים, כאבי ראש, הזיות, תקופות ארוכות של אינסומניה ועוד. מדהים לחשוב שהיא השיגה כל מה שהשיגה כשהיא סובלת במקביל מכאבי ראש משתקים. 

לצד סורג׳ונור טרות׳, גם היא שפחה לשעבר, טאבמן היתה אחת ממובילות המאבק לשחרור עבדים בארצות הברית. ב-1849 בעקבות מצבה הבריאותי, בעל החווה של טאבמן ניסה למכור את טאבמן והיא החליטה שזה סימן לברוח. גם האחיות גרימקה, היו ממובילות המאבק, אך בניגוד לטאבמן וטרות׳, הן היו לבנות ילידות הדרום. 

בעקבות בריאותה המתדרדרת ב-1849 החליט בעל החווה שבה עבדה למכור אותה, אך התקשה למצוא רוכש. טאבמן התפללה למותו – ולמרבה ההפתעה זמן קצר לאחר מכן, הוא נפטר במפתיע. טאבמן היתה אכולת אשמה על תפילותיה, אך ראתה בכך עדות לתמיכתו של האל בה.

לרוע מזלה, בעל החווה שנפטר הותיר אחריו חובות גדולים ובתו היתה נחושה למכור חלק מהעבדים, כולל טאבמן, ויהיה מה. טאבמן החליטה שהגיע הזמן לעבור מתפילות – למעשים. היא ברחה באישון לילה והצליחה להגיע לצפון. אבל מהר מאוד טאבמן הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה להינות מחיי החופש בצפון כשבני משפחתה נותרו עבדים. 

אז היא הצטרפה ל׳רכבת התחתית׳, הדרך שבה הוברחו עבדים מהדרום לצפון, רשת של פעילים נגד עבדות שסיכנו את חייהם בהברחת עבדים מהדרום לצפון. בשלב זה היה חוק מאסר פדרלי על כל מי שמסייע לבריחת עבדים, ואלו שנפסו נשלחו לכלא ונאלצו לשלם קנסות כבדים על ׳פגיעה ברכוש׳.

מהר מאוד טאבמן הפכה למדריכה הכי מוצלחת במחתרת, כשהצליחה להבריח מעל 300 עבדים לצפון – בלי להתגלות, יותר מכל מדריך אחר. 

דיוקן של הארייט טאבמן

בערך בשנות ה-70 לחייה (גיל מופלג למדי לאישה שנולדה כשפחה) בעקבות התדרדרות נוספת במצב הבריאותי, נאלצה לעבור ניתוח מוח בבית חולים בבוסטון. מסיבות שונות, טאבמן סירבה לקבל חומרי הרדמה והחליטה לעבור את הניתוח בהכרה מלאה. כדי להתמודד עם הכאבים נשכה בזמן הניתוח כדור של רובה בפיה – מנהג אותו רכשה מחיילי הצפון שנאלצו לעבור כריתת גפיים בתנאי שטח בזמן מלחמת האזרחים.

ואם כבר מדברים על אותה מלחמת האזרחים, טאבמן היתה גם האישה הראשונה שזכתה להנהיג התקפה צבאית בארה"ב. מיד עם פריצת המלחמה, טאבמן, כמו שחורים משוחררים רבים, התנדבה לשרת בצבא הצפון. כאישה, עם תחילת המלחמה היא שימשה בעיקר כאחות וטבחית. ההיכרות המופלאה שלה עם תנאי השטח בדרום, שאיפשרו לה להוביל את מבצעי השחרור של עבדים מהדרום לצפון, אפשרו לה גם לרקוח צמחי מרפא שסייעו לחיילים הפצועים.

במהלך המלחמה, טאבמן, כמו מתנדבים שחורים אחרים, החלו להתקומם על המאמץ המועט שהשקיע צבא הצפון בשחרור העבדים מחוות הדרום. טאבמן, לא אחת שתעבור לסדר היום בשתיקה כשמשהו לא מוצא חן בעיניה, גייסה 300 שחורים משוחררים ו-3 ספינות מחומשות לפשיטה על חוות בדרום קרוליינה, פשיטה שהובילה לשחרורם של מעל 700 עבדים. ככה היתה לאישה הראשונה שפיקדה על מבצע צבאי בארצות הברית.

למרות זאת, לאחר המלחמה הממשל הפדרלי סירב להעניק לה קצבה של חייל משוחרר (כי היא אישה ועוד שחורה, רחמנא ליצלן), ותחילה זכתה לקצבה חודשית של $8 בלבד בזכות שירותו של בעלה. היא לא התייאשה וניהלה מאבק משפטי ממושך מול הממשל הפדרלי, ולאחר 34 שנה, הממשל הפדרלי הסכים להגדיל את קצבתה ל-$20. וגם אז הגדלת קיצבתה נעשתה באמצעות הגדלת קצבת האלמנות שלא, ולא כהכרה בה כלוחמת מן המניין, מחשש פן יווצר תקדים ׳מסוכן׳. 

הארייט טאבמן

היא זכתה להכרה עם מותה ב-1913, בגיל 93, כשנקברה בבית הקברות לאישים מפורסמים בארצות הברית בפורט וולס, בניו יורק. היום משמש כקברה כמוקד עלייה לרגל. ב-2019, שורה של מחוקקים דמוקרטים הובילו יוזמה להשקת שטר של 20 דולר עם דמותה של טאבמן, שתחליף את השטרות הקיימים היום של אנדרו ג׳קסון, נשיא שהיה מתומכי העבדות, אך טראמפ הטיל וטו על ההצעה. 

הקבר של הארייט טאבמן

אהבתם/ן? שתפו​

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

אולי תהנו גם מהסיפורים הבאים

כתיבת תגובה