הכנסיה אמרה לה שאיידס זה עונש מאלוהים, אז היא טיפלה בחולים

בזמן שהכנסיה הקתולית הסבירה שהאיידס הוא עונש על הומוסקסואליות, ובעוד שבכירי הכנסיה יצאו נגד חולי האיידס וכינו אותם סוטים, אחות קתולית אחת מאילינוי החליטה להקדיש את חייה דווקא לטיפול בחולי איידס. באמצע שנות השמונים, כשרוב המשפחות העדיפו לנתק קשר עם ילדיהם החולים – בין אם בשל הסטיגמה הקשורה להומוסקסואליות ובין אם מחשש שידבקו – Carol Baltosiewich בחרה להיות עם החולים ולהחזיק את ידם גם ברגעיהם האחרונים.

היא נולדה למשפחה קתולית פולנית-אמריקאית אדוקה באילנוי. גם קרול עצמה היתה אדוקה, ואחרי התיכון החליטה להתמסר לכנסיה והפכה לנזירה. אך במקום להיכנס למנזר, היא למדה סיעוד והחלה לעבוד כאחות בבית חולים קתולי ב- Belleville, עיר שמנתה אז כ-42,000 תושבים. זאת היתה העיר הגדולה בלב האזור החקלאי של אילינוי. תפקידה היה לעשות ביקורי בית לחולים בחוות המרוחקות, שהיו חולים מכדי להגיע לבית החולים.

יום אחד היא נשלחה לחולה בחווה מבודדת. כשהגיעה לחווה, קרול נתקלה לראשונה בחייה בלהט״ב חולה איידס.

היא גילתה שהחולה שמולה היה בשנות ה-20 לחייו, וחזר לא מכבר מניו יורק. אל ניו יורק הוא עבר כי נמנה על הקהילה הגאה ולא רצה שמשפחתו תדע, וגם כי הוא היה רקדן – והתקבל לרקוד בלהקת ה- Joffrey Ballet.

קרול זיהתה את להקת הריקוד – זו היתה להקת הבלט האהובה עליה. פתאום היא ראתה שיש לה משהו במשותף עם חולה האיידס.

והיא גם הבינה כמה היא לא יודעת כלום על מחלת האיידס. במהלך החודש וחצי הבאים, קרול נתקלה בעוד כמה חולים כאלה: חולים ששבו בבושת פנים מניו-יורק, ושהם ומשפחתם ביקשו לשמור את דבר מחלתם בסוד.

אחרי 6 שבועות החולה הראשון – רקדן הבלט – נפטר בביתו. ואז קרול החלה להבין כמה הידע שלה חסר בכל הקשור לטיפול בחולי איידס.

בעוד שכולם סביבה ברחו כמו מאש מהמגיפה החדשה, היא רצתה דווקא להיכנס לגוב האריות. היא באה לאחראים עליה עם בקשה אחת: שישלחו אותה להשתלמות על טיפול באיידס בבית חולים קתולי בלב מנהטן. היא אמרה למנהליה – אם אנחנו צפויים לראות עוד הרבה מטופלים כאלה – אנחנו חייבים להבין מה זו המחלה הזו.

אחרי ויכוחים רבים, קרול נשלחה עם אחות נוספת, Mary Ellen Rombach, שאף היא התנדבה למשימה. וכך קרול מצאה עצמה ב – Saint Vincent's Catholic Medical Center בגריניץ׳ וילג׳, אחד מבתי החולים שהפכו למוקדי הטיפול במחלה. עבור שתיהן, זו היתה הפעם הראשונה בניו יורק.

יום אחד, אחד מחולי האיידס אמר לקרול שאם היא באמת רוצה להבין איך לעזור לחולי האיידס – היא צריכה להבין את התרבות שלהם – את התרבות ההומואית. כדי לסייע לחולי האיידס, היא הבינה, היא צריכה לראות אותם קודם כל כבני אדם – ורק אז כחולים.

d7d475a6 a0d4 41cb bc76 bf0cba9e42f5מפגינים להט״בים מפגינים בניו יורק בשנות ה-80 במחאה על התעלמות הממסד הרפואי והפוליטי ממגפת האיידס מסיבות הומופוביות

אחות קתולית אחרת ודאי היתה אומרת: עד כאן. עם כל הכבוד לחמלה הנוצרית לחולים באשר הם, זה משהו אחר לגמרי להכיר באורח החיים ההומואי. אורח החיים שהכנסיה שלה טענה בתוקף שהוא חטא חמור.

אבל קרול לא היתה אחות קתולית רגילה. היא קיבלה את עצתו, והחלה ללכת למועדוני הגייז, למפגשים, למופעי דראג ועוד.

בכל מקום אליו הלכה, היא נשאלה שאלות קשות שלא הפסיקו להדהים אותה. ״הייתי בשוק לשמוע שאנשים עשו את זה. קודם כל, שיחסי מין הומוסקואלים כאלה קיימים, ואז לשמוע את כל סוגי הסקס האחרים שהיו. צעצועים, שלישיות – כל מה שאתה יכול לחשוב עליו, היה שם״, סיפרה. וכך, קרול הנזירה הקתולית מצאה עצמה מתמודדת מדי יום עם שאלות רבות על סקס הומואי- ועונה לכולן בסבלנות.

די במהרה, היא הבינה שטיפול אמיתי באיידס מחייב כל אחד לבחון את הדעות הקדומות שלו. ״לא יכולת לטפל בחולים בלי להתמודד קודם עם ההבניות והדעות הקדומות שלך. אי אפשר היה להגיד שמה שהיה שם היה אסור. האהבה שהיתה בין המטופלים – לא יכול להיות שזה היה אסור. יכולת לראות את האהבה, הטיפול, המסירות, הדאגה, הרכות וההכלה שהם חשו אחד כלפי השני. אז איך יכולת לראות את כל זה ולהגיד שזה אסור? אז התחלתי להסתכל על החיים שלי ולחשוב מי זאת קרול ומה קרול רוצה לעשות בחייה״, אמרה באחד הראיונות לתקשורת.

2ce68d15 727a 4c8d a3cd 4c5c4a692ce8קרול ומרי אלן במרכז הטיפולי שהקימו באילנוי

אחרי חצי שנה בניו יורק קרול חזרה לאילנוי. ושם – נגד עמדת הכנסיה שלה – היא הפכה ללוחמת גלויה בעד זכויות להט״ב ולמען טיפול לחולי איידס. בימים בהם חולי איידס הפגינו נגד התעלמות הממסד הרפואי והפוליטי מהמחלה, קרול הקימה את המרכז הטיפולי הראשון בארצות הברית לחולי איידס. המרכז שימש גם כמרכז לימודי על טיפול לחולי איידס, גם כמרכז בדיקות, וגם מרכז טיפול יומי. זמן מה לאחר מכן, קרול מונתה גם כחברה בצוות המשימה לטיפול באיידס באילנוי.

כיום קרול בפנסיה, והמרכז הטיפולי שהקימה – Bethany Place – עודנו קיים. היא עדיין מגדירה את עצמה קתולית אדוקה, אך עזבה את המסדר שהיתה חברה בו על רקע התנגדותה ליחס המסדר ללהט״בים ולחולי איידס.

בדצמבר 2018 ערך הפודקאסט Nancy ראיון עם קרול ועם אקטיביסטים וחולים מהתקופה ההיא. מדובר באחד הפרקים המרגשים שתשמעו! לחצו להאזנה לפרק בספוטיפיי

אהבתם/ן? שתפו​

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

אולי תהנו גם מהסיפורים הבאים

כתיבת תגובה