דונה גרציה
שרה מלכין
שרה מלכין עלתה לארץ בגיל 20, במסגרת עלייה השניה, חדורת להט ומוטיבציה וכשכל רצונה הוא להגשים את החזון הציוני ולעבוד את האדמה. אבל אז המציאות טפחה על פניה: כאישה היא נשלחה לעבודות כגון גיהוץ, כיבוס, בישול וכו׳, בעוד, כפי שאמרה – נפשה ׳נכספה לעבודה חקלאית דווקא׳. במקום להתייאש היא יצאה למאבק על זכותה לעבוד את האדמה – ככל החלוצים.
אחרי שנאבקה, הסכימו חקלאי פתח תקווה לתת לה לעבוד את האדמה, אך לרוע מזלה, תקופה קצרה לאחר מכן, ארע אסון במושבה וילד קטן נהרג. ותיקי המושבה החליטו שהאסון הינו עונש על עבודת נשים, וגירשו אותה.
היא עברה ממושבה למושבה והתעקשה בכל מקום לעבוד את האדמה. ב- 1911 הקימה יחד עם חנה מייזל את ׳חות העלמות׳ – בית הספר הראשון להכשרת נשים לעבודת החקלאות.
כך החלה מסורת של נשים חקלאיות ביישוב העברי המתחדש. כשנפטרה מלכין ב-1949, עיתון דבר ספד לה:
שרה מלכין אינה רק שם בלבד. שרה מלכין זה מושג. שרה מלכין היא העלייה השנייה…. הדרך בה עברה האישה העברית – משרה מלכין ועד גולדה מאירסון (גולדה מאיר). דרך זו עברנו בזכות הראשונה – בהחלטתה, ברצינותה, בחלוציותה ובנאמנותה. היתה חברה כאחות – כאם, כאם החלוצות, כפועלת. ׳אני רוצה להיות פועלת עברית׳, זו היתה הכרזתה – שהקימה תנועה
ליזה מייטנר
ליזה מייטנר היתה האישה הראשונה בגרמניה שכיהנה כפרופסורית מן המניין. אלברט איינשטיין קרא לה ״מארי קירי הגרמניה״, ובסיום מלחמת העולם השנייה בעלות הברית כינו אותה ה׳אמא של פצצת האטום׳.
היא נולדה ב-1878 בוינה, למשפחה יהודית אמידה. בניגוד לרוב ההורים באותה התקופה, אביה, אחד מעורכי הדין היהודיים הראשונים בוינה, תמך בהשכלת נשים ועודד אותה ללמוד. באותן שנים, נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה, אז מייטנר למדה פיזיקה לבדה בבית. כשהורשתה לגשת למבחני ההסכמה של אוניברסיטת וינה – עברה אותם בהצטיינות יתרה.
היא עברה לברלין והחלה לעבוד עם אוטו האן. כאישה, תחילה נאלצה לעבוד ללא שכר, אך ב-1913 היא מונתה לעובדת מן המניין, ואז הפכה גם לאישה הראשונה בגרמניה המנהלת מחלקה לפיזיקה.
יחד עם אוטו האן, הגיעה לשורה של הישגים פורצי דרך בפיזיקה גרעינית. ב-1938 לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, מייטנר נמלטה לשבדיה, אך המשיכה את עבודתה המדעית עם האן בהתכתבות.
ב-1939, על דעת עצמו ובלי לעדכן את מייטנר, האן פרסם את תוצאות מחקרים לבדו, והשמיט את שמה של מייטנר. מחקרם של מייטנר והאן זירז מאוד את פיתוח פצצת אטום.
ב-1944 ועדת הנובל העניקה להאן פרס נובל לפיזיקה, ודילגה על מייטנר. עד היום, הסיפור שלה נחשב לאחד המקרים החמורים של השמטת תרומתן של נשים למדע.
היסוד מייטרניום נקרא על שמה.
- לקריאת הסיפור המלא של מייטנר
- גם ליזה מייטנר מופיע בחוברת הצביעה של נשים פורצות דרך
ברב מארי קליקו
ברב מארי קליקו התאלמנה בגיל 27, כאשר הייתה כבר אם לילדה בת 3, וכשהעולם עסק במלחמות נפוליאון ואסר על ייבוא סחורות מצרפת. אבל Barbe-Nicole Clicquot, לא הרימה ידיים ולא אמרה נואש. במקום, היא ירדה למרתף, הפשילה שרוולים, פיתחה שיטות חדשות להכנת יין – שייצרו את היין הידוע כיום כשמפניה, הקימה מותג יין בינלאומי, ועל הדרך הפכה לאחת מנשות העסקים הבינלאומיות הראשונות.
כשקליקו התאלמנה, היא הגיעה לחותנה עם הצעה מדהימה: תן לי לרשת ולנהל את הכרם המשפחתי. באותה תקופה, תחת נפוליאון, נשים לא הורשו להחזיק רכוש, אלא אם הן אלמנות. חותנה הסכים, אך דרש ממנה תחילה לעשות התמחות ביין, בכרם שכן.
קליקו הסכימה, והחלה לעבוד בכרם – עובדה חריגה מאוד לנשים במעמדה באותה התקופה. לאחר שקיבלה את ניהול הכרם המשפחתי לידיה (ככל הנראה – בית היין הראשון שמנוהל על ידי אישה), היא החלה לבדוק שיטות לשיפור אופן הכנת היין הלבן והמתוק שיוצר באזור מגוריה, שמפיין.
היא פתחה שיטה חדשה שנקראת Riddling, שאפשרה לייצר את היין שהיום אנחנו מכירים כשמפניה: יין מבעבע. עד אז מחוז שמפיין בצרפת ייצר בעיקר יינות לבנים ׳רגילים׳, אך עם שיטת ה- Riddling הגיע לעולם יין חדש.
בזמן שמדינתה סבלה השפלה קשה, עם תבוסת נפוליאון, קליקו זיהתה הזדמנות עסקית. היא הבינה שמדינות אירופה עומדות להתכנס בקונגרס וינה ולהחליט על הסדר האירופי החדש (ועל אלו עונשים וקנסות יוטלו על צרפת), אז למה שלא ידונו בכך לפחות עם היין שלה?
בעוד שמדינות אירופה הטילו אמברגו על סחורה צרפתית, קליקו הצליחה להבריח לוינה יין שמפניה שייצרה – והשאר היסטוריה.
המותג שהקימה Veuve Clicquot (בצרפתית: אלמנת קליקו), הפך במהרה לאחד האהובים באירופה, ועד היום הוא אחד ממותגי השמפניה הנחשבים ביותר.
Sor Juana Inés de la Cruz
חואינה אינס דה לה קרוז נולדה עם תשוקה עצומה לידע. את כל זמנה הפנוי היא בילתה בלימודים, על אף שנאלצה לעשות זאת בהחבא.
היא נולדה במקסיקו במאה ה-17 כבת לא חוקית, ונשלחה לעבוד בחצרו של נציג השלטון הספרדי.
אך לקרוז לא היתה כל כוונה להיות סתם משרתת בחצר המלכה. היא חשקה להיות דווקא המורה של יורשי עצר, תפקיד שהיה אסור באותו הזמן לנשים. המושל הציעה לקרוז עסקה: 40 האנשים הכי חכמים ומלומדים במקסיקו יעמדו וישאלו אותה שאלות, ואם היא תדע את התשובה לכולן – היא תמונה למשרת מלמדת צאצאי נציג המלך.
הצעת המושל לא היתה בעלת כוונות טובות: להיפך, המושל תכנן להעביר מסר נגד השכלת נשים.
וכך, המלך כינס את 40 מהמלומדים הגדולים של מקסיקו בחצרו, והם עמדו ושאלו את קרוז, שהיתה אז בת 17, שאלות.
להפתעת כולם – קרוז ענתה על כל השאלות נכונה, והמושל נאלץ לעמוד בהסכם ולמנות אותה למחנכת ילדיו – האישה הראשונה שמילאה תפקיד זה.
- לקריאת הסיפור המלא של קרוז
- גם קרוז היא חלק מחוברת הצביעה של נשים פורצות דרך
- יש לכם מנוי בנטפליקס? מוזמנים.ות לראות את הסדרה עליה
